אני "אמא שלו" וגם של בכורתי בת 5.5, המרכזי בן 3.5 ויותם (מס' 3) בן 1.5.
נשואה לא', אבא של כולם, באושר ואושר. (למרות שמרביתכם מכירים היטב את הנפשות הפועלות בשמותיהם, אני לא מרגישה בנוח לציין אותם.)
במהות, אנחנו משפחה נורמטיבית. גרים במושב, מגדלים "כלבלבה" העונה לשם ציפי (ושוקלת 50 ק"ג) ובסך הכל- טפו, טפו..
לפני 7 חודשים, פרץ לחיינו ה"אירוע". אני מוצאת שקצת קשה לי להגדיר אותו. בעיקר כי לא ממש ברור לי שהוא לחלוטין אירוע שלילי.
הוא לימד אותנו המון על עצמינו. כאנשים, הורים, ילדים, חברים, שכנים, מכרים..
הוא לימד אותנו המון על הזולת. הילדים שלנו, ההורים שלנו. החברים הטובים. השכנים. המכרים.
כל אחד מתמודד איתו בצורה אחרת ושונה וזה בסדר גמור.
כבר 7 חודשים שאנחנו מסתובבים איתו וסביבו ברגשות מעורבים ועם לא מעט חששות וחוסר וודאות. והנה, הגענו לנקודה קריטית שבה אנחנו עומדים לפני השתלת מח העצם ליותם.
גם פה, לא לחלוטין ברור לי שמדובר בזמן רע. מה שברור- זוהי נקודת האל חזור. ומכיוון שאין פתרון אחר ומכיוון שגם "לא לעשות כלום" זאת לא אופצייה- תעשו את המתמטיקה לבד..
בשורה התחתונה חברים, אני מודיעה לכם חגיגית- יהיה בסדר!!
נשואה לא', אבא של כולם, באושר ואושר. (למרות שמרביתכם מכירים היטב את הנפשות הפועלות בשמותיהם, אני לא מרגישה בנוח לציין אותם.)
במהות, אנחנו משפחה נורמטיבית. גרים במושב, מגדלים "כלבלבה" העונה לשם ציפי (ושוקלת 50 ק"ג) ובסך הכל- טפו, טפו..
לפני 7 חודשים, פרץ לחיינו ה"אירוע". אני מוצאת שקצת קשה לי להגדיר אותו. בעיקר כי לא ממש ברור לי שהוא לחלוטין אירוע שלילי.
הוא לימד אותנו המון על עצמינו. כאנשים, הורים, ילדים, חברים, שכנים, מכרים..
הוא לימד אותנו המון על הזולת. הילדים שלנו, ההורים שלנו. החברים הטובים. השכנים. המכרים.
כל אחד מתמודד איתו בצורה אחרת ושונה וזה בסדר גמור.
כבר 7 חודשים שאנחנו מסתובבים איתו וסביבו ברגשות מעורבים ועם לא מעט חששות וחוסר וודאות. והנה, הגענו לנקודה קריטית שבה אנחנו עומדים לפני השתלת מח העצם ליותם.
גם פה, לא לחלוטין ברור לי שמדובר בזמן רע. מה שברור- זוהי נקודת האל חזור. ומכיוון שאין פתרון אחר ומכיוון שגם "לא לעשות כלום" זאת לא אופצייה- תעשו את המתמטיקה לבד..
בשורה התחתונה חברים, אני מודיעה לכם חגיגית- יהיה בסדר!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה